הבנת מחלת הGERD (רפלוקס או החזר קיבה-וושט)
מהי מחלת הרפלוקס (החזר)?
רפלוקס (החזר) קיבה-וושט מתרחש כאשר תוכן הקיבה זורם בחזרה לוושט. זה מתרחש כאשר המסתם בין הקיבה לוושט, הידוע בכינוי כספינקטר הוושט התחתון, אינו מתכווץ כראוי.
מהם הסימפטומים למחלת הרפלוקס (החזר)?
סימפטומים נפוצים הינם: צרבות, ו\או עליית חומצה. צרבת הינה תחושת שריפה המורגשת מאחורי עצם החזה ומתרחשת כאשר תוכן הקיבה מגרה את השכבה הפנימית של הוושט. עליית חומצה הינה תחושה של נוזלי הקיבה שעולים במעלה חזה ויכולים הגיע אף לפה. סימפטומים פחות נפוצים יכולים להיות קשורים לרפלוקס כגון: כאבי חזה לא מוסברים, צפצופים, כאבי גרון ושיעול בין היתר.
מה גורם למחלת הרפלוקס (החזר)?
מחלת הרפלקוס(החזר) קיבה-וושט מתרחשת כאשר מופר האיזון בין מכניקת ההגנה הנורמלית של הוושט וגורמים תוקפים כגון: חומצה ומיצי עיכול ואנזימים בקיבה.
לרוב, המחסום בין הוושט לקיבה לקוי עקב חולשת שריר (הספינקטר הנמוך בוושט) או מפני שיש בקע היטאלי (סרעפתי) בו חלק מהקיבה עצמה מגיעה לבית החזה. בקע היטאלי (סרעפתי) הינו דבר נפוץ באוכלוסיה ולא כל מי שיש לו בקע היטאלי (סרעפתי) סובל מרפלוקס. סיבה מרכזית לרפלוקס הינה השמנת-יתר, כאשר יש עליה בלחץ התוך בטני והוא עולה על המחסום בין הקיבה והושט.
השמנת-יתר, הריון, עישון, שימוש יתר באלכוהול ואכילה של מזונות כמו: קפה, מיצי פירות הדר, מוצרים מבוססים על עגבניות, שוקולד, מנטה ואוכל שומני יכולים להיות גורמים תורמים לסימפטום הרפלוקס.
איך מאבחנים את מחלת הרפלוקס (החזר)?
כאשר מטופל חווה את הסימפטומים הנפוצים של מחלת הרפלוקס בעיקר צרבות ו\או עליית חומצה יש צורך לבצע בדיקות נוספות לפני מתן הטיפול. אם הסימפטומים אינם מגיבים לטיפול או אם מופיעים סימפטומים נוספים כגון: ירידה במשקל, קושי בבליעה או דימום פנימי- יש צורך לבצע בדיקות נוספות. אנדוסקופיה עליונה הינה בדיקה בה מוחדר צינור קטן עם אור בקצהו בכדי לבדוק את הוושט, הקיבה והתריסריון (החלק הראשון של המעי הדק). לפני הבדיקה הזאת, תקבלו תרופות שיסייעו להרגיע ולהפחית את אי-הנוחות שעלולה להיווצר מהבדיקה.
בדיקת אנדוסקופיה עליונה מאפשרת לרופא שלך לראות את דופן הוושט ולבחן האם הרפלוקס גרם לשכבה הפנימית לנזק כלשהו. יתכן ותתבצע ביופסיה ע"י החדרת אביזר דמוי פינצטה. ביצוע ביופסיה אינו גורם לאי-נוחות או כאב. בדיקה נוספת, הידועה כבדיקת רמת חומציות (PH), מודדת את רמת החומציות בוושט ויכולה להעשות ע"י הצמדת חיישן לוושט בעת ביצוע האנדוסקופיה או ע"י הנחת אביזר דק וגמיש בדופן הוושט למשך 24 שעות בכדי למדוד את תוכן החומצה העולה. המידע הנ"ל יועבר למקלט קטן שהמטופל לובש על חגורתו. בדיקות רנטגן מיותרות בהערכה ראשונית לאנשים עם סימפטומים של רפלוקס.
מתי עלי לראות את הרופא שלי?
עליך לראות את הרופא שלך מיד אם מופיעים הסימפטומים הבאים: ירידה לא מוסברת במשקל, קושי בבליעה או דימום פנימי בנוסף לצרבת ו\או עליית חומצתית. סימפטומים הממשיכים לאחר שינויים פשוטים באורח החיים גם מצריכים פגישה עם הרופא המטפל. בנוסף, אם הפחתת הסימפטומים כגון צרבות ו\או עליה חומצתית, מצריכה שימוש רגיל בתרופות ללא מרשם גם אז עליכם להיפגש עם הרופא בכדי להחליט מהו הטיפול הראוי ביותר עבורכם.
**לידיעתכם: GERD (מחלת הרפלוקס\ החזר קיבה-וושט) יכול להיות קשור לבקע סרעפתי (היטאלי), השמנת-יתר, הריון, עישון, צריכת-יתר של אלכוהול, וצריכה של מזונות מסויימים כגון: קפה, מיצי פירות הדר, מוצרים מבוססים על עגבניות, שוקולד, מנטה ואוכל שומני.
איך מטפלים במחלת הרפלוקס?
לפעמים סימפטומים של רפלקוס יכולים להעלם או לפחות, אם שינוי הדיאטה מסיר את הגורם לרפלוקס. הוצאת הפריטים הבאים יכולים להפחית את תחושת חוסר הנוחות אצלכם: קפה, מיצי פירות הדר, מוצרים מבוססים על עגבניות, שוקולד, מנטה, משקאות מוגזים ואוכל שומני או חריף, אכילה כשלוש שעות לפני השינה, עישון, שתיית-יתר של אלכוהול, השמנת יתר. מה מסייע? הרמת מראשות המיטה. במידה והסימפטומים נמשכים ניתן לרכוש נוגדי-חומציות ללא מרשם, אך יד לקחת בחשבון כי הם מסייעים לפרק זמן קצר ועל-כן הם בעלי תפקיד קטן בטיפול הרפלוקס.
שימוש באנטגוניסט לרצפטור של H2 (כגון: סיטמידין, רניטידין, פמוטידין)-מפחיתית את יייצור החומצה בקיבה. תרופות אלו עובדות טוב בטיפול ברפלוקס עם סימפטומים קלים-בינוניים, והינם בטוחים לשימוש, אך בעלי תופעות לוואי קלות. הם ניתנים לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם במינון נמוך, ועם מרשם מהרופא במינון יותר גבוה. ועוד..
ניתוח הינו אופציה במטופלים אשר תועד היטב כי התרופות לא טיפלו בסימפטום הראשי של עליית חומצה או במקרה ואין סבילות לתרופות. אך במקרה והסימפטומים נמשכים למרות טיפול תרופתי יש לבצע הערכה יותר מקיפה לפני בחירה באופציה הניתוחית. הניתוח לטיפול ברפלוקס נקרא פנדופליקיישן או טיפול זעיר פולשני. בהליך זה, בקע סרעפתי (היטאלי), אם קיים מבוטל ע"י ליפוף של חלק מהקיבה בחלקו התחתון של הוושט בכדי לחזק את המחסום בין הוושט לקיבה.
ניתוח זה בד"כ נעשה ע"י לפרוסקופיה: כלומר מכשיר הנכנס דרך חתכים זעירים ומונע חתך מלא של דופן הבטן. מפאת מורכבות הניתוח יש לחפש כירורג מוכשר ובעל ניסיון בהליך זה שיוכל לבצע את הניתוח בצורה הטובה ביותר ולהסביר כיאות על גורמי הסכנות והיתרונות של ההליך.
